להחזיר עטרה ליושנה, חלק א' - המועדון

הציתות המלא והנפלא - כאן

מי שמכיר את ההסטוריה של הענף, יודע שמועדונים לא תמיד היו כפי שהם היום.

פעם, לא היו מועדונים, אלה ג'ימנסיום והשימוש, להבדיל מהיום, היה חינוכי, בדגש על תרגול מרכיבים למטרת "ביצועי" פעולות ומטלות יומ-יומיות.

ENTER FUNCTIONAL TRAINING

"התרגיל" מעולם לא היה מטרה בפני עצמה, אלה הדרך למקסם את החיים ולאפשר גישה לפוטנציאל האישי.

הדבר השתנה עם כניסתו של יוג'ין סנדאו, שהיה הראשון לשים את הצורה החיצונית, להלן המראה, באור הזרקורים;  מלחמת העולם השניה לא תרמה, אף היא, להתפתחות הענף ועם עליתו של ארנולד שוורצנגר לארה"ב, בשנת 1968 חתמה סופית את סוף עידן "התפקוד" ופתחה את עידן "המראה" שנמשך עד סוף המאה הקודמת.

בזמן שאירופה והעולם התאוששו ממלחמת העולם השניה, שיקמו את ההריסות ובנו עתיד ורוד יותר, ע"י עבודה פיזית - "תפקוד" קבלת את מנת חלקו "וישב בשקט" בזמן שהאדם היה טרוד בקוביות בבטן והיקף בזרוע לקראת עונת הרחצה, אי שם ב- 19...

ENTER BODYBUILDING

מאז עברו מים בנהר, הספקנו לבנות את מדינת היהודים, להנות מסקס-סמים-ורוק אנד רול, לשגר קוף לחלל ולהגיע לעתיד בו כולם יושבים על התחת על מנת להתפרנס!

לא בטוח שזה הוא העתיד הורוד, עליו חלמו אבותינו אבל, נו שוינט - זה מה יש...

הכל יכל להיות טוב, אילמלא "התפקוד", שעד כה התנהג ממש יפה ולא הציק, התחיל לעשות בלאגן (יא בן של זונה) ולמרר לנו את החיים ע"י בעיות, כאבי שלד-שריר, חוסר תנועתיות ובהרגשה בכלל.

מסתבר, שבן אדם הוא סוג של חיה כזאת שלא נבנתה לשבת על התחת, ואם לשבת - אז בסקווט, ולא למשך 8-10 שעות ביום, שבוי בקופסת 1X1 עשויה גבס, בזמן שמנורת פלורסנט מטגנת לך את המוח ומסך מחשב את העיניים...

ENTER CROSSFIT

בשנת 2000 "התפקוד" נושם לרווחה, כאשר גרג גלסמן משחררים לאויר "זן חדש" בשם קרוספיט, אשר היה ידוע מימים ימימה כ- "הכנה פיזית כללית" (GPP) לספורטאים מהבלוק המזרחי אבל, היה נשגב מתודעתם של "בני תמותה" רגילים.

למען הצדק ההסטוריה נציין, שהאימון הפונקציונאלי קיבל "בעיטה בתחת" עוד בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90 ע"י מובילי דעה כמו מייק בוייל, פול צ'ק, גריי קוק ופבל צ'צולין אך, שוב היה יותר נחלתם של ספורטאים מאשר מתאמנים מן המניין.

קרוספיט פונה לאותם האנשים הרגילים ומחזיר בתרועות את הצעצועים הטובים הישנים כגון הרמות אולימפיות, קטלבלס, שימוש בטבעות ומרכיבי כושר שונים ומגוונים (צמיגים וכו') והנה אנחנו מתחילים לסגור מעגל ולהתקרב, כמעט אחרי 100 שנה, למועדון כג'ימנסיום!

ENTER FITNESS INDUSTRY

כמו תעשיית מזון, ביגוד אלקטרוניקה וכד', גם תעשיית הכושר לא רואה בני אדם אלה דוחות רווח-הפסד.

אף על פי שהחזות נשארה "תפקודית", המהות עדיין "חזותית" - אין שום קשר בין הנעשה באימון להשלכות בחיים.

הרי אם נעודד מחשבה בזויה שכזאת, אנשים יבינו שהם יכולים לעשות פחות כדי להשיג את מבוקשם ורמת הצרכנות תרד - משהו ששום תעשיה לא תוכל להרשות!

האם חשבתם פעם - למה צריך לרדוף אחרי סקווט של 1.5 משקל גוף או פעמים משקל גוף בדד ליפט?

למה לרוץ K10 ב-40 טוב יותר מ-45?

למה 30 סבבים של סינדי טובים יותר מ- 25 ברמת התפקוד היומי?

זה הסוד שתעשיה לא רוצה שתדעו - כי אם למישהו מספיק סקווט רק 1.2 ממשקל הגוף, על מנת להנות מאיכות חיים - אזי לא צריך את כל התוספים, הציוד, המנוי וכו'.

אם מישהו יכול להסתפק "פשוט לרוץ" להנאתו, ולהנות מדופק מנוחה נמוך, כושר אירובי טוב ולב בריאה - אזי לא צריך לרכוש נעליים במחיר של טלפון נייד, שעון דופק שמגלה ספינות חייזרים במסלול מאדים וג'לים בטעם פירות...

אנחנו באים להתאמן בשביל האימון, במקום מה שהאימון צריך לשרת!

הגיע זמן להחזיר אטרה ליושנה!

הגיע העידן של מועדונים חדשים - עבורם האימון, על כל תרגיליו, מכשיריו וצורותיו, הוא רק כלי להשגת מטרה נעלה יותר ודרך לחיים מלאי עוצמה, תנועתיות, תפקודיות וצחוק ילדינו ונכדינו, בזמן שאנו רודפים אחריהם במשחקיה ונושאים אותם הביתה על כתפינו יחד עם איזה שקית קניות ומתנות אחת או שניים ולא נחנקים בזמן שעולים הביתה ברגל, כי מעלית זה לחלשים והדבר הכי חזק בגוף - זה רגליים!

הגיע הזמן לעידן הג'מנסיום!

!Let the monkey out