קצרים...

קרב  מאמרים

אני חבר במספר פורומים מאוד מכובדים כאן בפייסבוק. נמצאים שם אנשים ברמה, בעלי ידע איש בתחומו ונסיון 

בשטח.

לאחרונה שמתי לב לתופעה שהתפשטה ברוב הפורומים והיא - "קרב מחקרים"!

זה נראה ככה:

מישהו מעלה טענה ומחקר לחיזוקה ומיד יש כמה עונים שמעלים מחקרים מעצמם. אותו מישהו מעלה עוד מחקר כדי לסתור או לחזק את טענתו הראשונה וכך זה ממשיך...

מזכיר לי פוקר משום מה...

הנה השני סנט שלי בנושא המחקרים וההתיחסות שלי אליהם:

1) אני תמיד מעדיף לשמוע ולהתדיין מול האדם עצמו בעד או נגד הטיעון שלו מבלי שהוא "זורק" לי מחקר... זה, בעיניי, אומר הרבה על אותו אדם כי היכולת לדלות מחקר ו"לזרוק" לי אותו לפרצוף, עדיין לא הופכת אותו לבעל סמכה ו/או מקצוע אלה רק למישהו שיודע לצותת מחקרים...

2) אם כבר אתם קוראים/נשענים על מחקר - תתענינו על מקורות הממון שלו וה"מזמין". זה יכול לשפוך אור על 

מהימנות של אותו המחקר!..

מחקר על תועלת של משקאות מוגזים שמומן ע"י אחת היצרניות הגדולות של אותן המשקאות, צריך לפחות לגרום 

להלעת גבה...

3) כשמדובר במזון:

א. אותו סוג מזון, חמאה לצורך העניין, היא לא אותה החמאה בארץ ובכל מדינה אחרת! ואם יוצאה מחקר ב.. אוסטרליה, אזי אי-אפשר לטעון שהחמאה היא זהה ותוצאות מחקר שנכונות לאוסטרליה יהיו תקפות בארץ!

ב. מי אוכל אותו?! רוסי החיי באזור מוסקבה וחווה חורף של 20-40- , גופו יגיב באופן שונה לצריכת שומן מאשר בן של שבט אפריקאי או בחור, בחולצת פרחים, מלוס אנג'לס!

4) כשמדובר באנשים:

א. תבדקו מי היו משתתפי המחקר - אם הם ספורטאים הרי אי-אפשר להשליך את המסקנות על אוכלוסיה 

סדנטרית/רגילה...

ב. אי-אפשר להתעלם מהגורם הסוציו-פסיכו-אקונומי של המשתתפים!

תושב סיביר (בהתחשב בסביבת מחייתו) יגיב שונה מתושב הארץ ו"ילד שמנת" מאזור הפרברים של סנטה ברברה הוא שונה מיליד ברונקס או תושב דרום ת"א...

!!!מי שרוצה להגיב על הכתוב מוזמן רק, תעשי לי טוב, בלי מחקרים

----------------------------------------------------------------------------

MYELIN

יש לי הרגל שירשתי ממאמנים סובייטים - לא "לסיים" תרגיל (לפעמים ההשלכות הן שאני נשאר אחרי האימון על חשבון זמני הפרטי או שאנחנו לא מספקים את כל האימון) עד שהמאומן/ת לא מבצע "סט מושלם"!

סט מושלם = 5+/- חזרות, קרובות ככל האפשר לביצוע מושלם של תרגיל.

- למה 5 +/- חזרות?

- כי זה הטווח בו הלמידה המוטורית מתרחשת, לפני שמופיע העייפות העצבית והמאומן נכנס לפאזת "אימון" בתרגיל זה. 

למה זה כל כך חשוב? הרי אפשר לחזור על זה בשבוע הבא.

- נכון! אבל הרשו, הפעם, לפנות למדע שבדבר:

"מיאלין - הוא מעטה של חומצות שומן זרחתיות העוטף את רוב הסיבים העצביים (אקסונים) במערכת העצבים של רוב בעלי החוליות. מעטה המיאלין משמש להגברת הבידוד החשמלי של הסיב, כך שיוכל להוליך דחפים עצביים במהירות גבוהה יותר..."

                                                                 ויקיפדיה

כלומר:

א) יש חומר שמעבה את המעטה של אותו עצב ש"עובד יותר שעות"

ב) עצב שעובד = תנועה חוזרנית שמתרחשת

ג) תנועה חוזרנית + עצב "משודרג" ע"י המיולין = תבנית תנועה שמתקבעת עם הזמן!

אבל מי אמר שזו התבנית הרצויה?! - להזכירכם, נכון/לא נכון זו פיקציה ששימוש אינטנסיבי בה, עשה כמה חברים מאוד עשירים...

בכל פעם שאנו חוזרים על דפוס תנועה – “myelination” של המסלול העצבי מתרחש.

מהירות התנועה לא משנה. בעצם, בהתחלה אנחנו, בכוונה, עושים לאט יותר את התנועות שאנחנו רוצים לשפר, כי יש לנו שליטה רבה יותר טובה עליהן!

יתרה מזו, ביצוע איטי = בקרה על תהליך ה- “myelination” של המסלול העצבי, דבר המאפשר לנו לתקן/להפתר מתבניות תנוע ישנות ו/או לא רצויות, מוקדם ככל הניתן!

המיאלין לא יודע את ההבדל בין תבנית תנועה רצוייה או לא רצוייה. הדבר היחיד שהוא יודע לעשות זה לבודד את המסלול העצבי שאנחנו בוחרים לאמן = לחזור עליו מספר רב של פעמים!

זאת אומרת שהבחירה היא שלנו האם לעשות (לחזור שוב ושוב) את התנועה הרצויה ("הנכונה") או את התנועה הלא רצויה ("לא נכונה") ובחירה זו, תיהיה ברירת המחדל (מסלול עצבי עבה יותר), מבחינת מערכת העצבים, בתבנית התנועה הספציפית הזו.

המוח עושה רק מה שאנחנו מתכנתים אותו לעשות - הוא קנבס ריק עליו אנחנו יוצרים את היצירות שלנו!

אם עבדנו על המסלול "הלא נכון" אזי נצתרך להוריד את המהירות ולחזור שוב על המסלולך עצבי, על מנת להתחיל את ה-  “myelination” מחדש!

במקרה זה, המסלול "החדש"  לא יהפוך לברירת המחדל, כול עוד המסלול "הישן" עבה יותר... 

לכן חשוב כל כך להתמקד בהטמעת תבניות תנועה (מיומנויות) חדשות ולתת לזה זמן!

"כאשר אתה ממהר – תעשה דברים לאט"

                                                    מתוך הספר "קוד הסמוראי"

וזה מסכם את הכל - אנחנו עושים את הבחירה מה לשפר ולקבע!..

-------------------------------------------------------------------

שמאל-ימין...

בשנים האחרונות אני עסוק ב"חפירות" על הקשר של גוף-נפש וההשפעות של הקשר הזה על חיי היום-יום.

באחד ממסעותי, לפני כשנתיים-שלשו, התמזל מזלי לפגוש את דרור דנא, מדקר ומטפל בחסד! 

באותה העת טיפלתי באחד מהתקפי הגב שלי וכשהתחלנו לדבר על מה ולמה (דרור בנה את מפת הגוף שלי לתהליך הדיקור) הוא שאל האם יש לי פציעות/דלקות נוספות וכעבור מספר רגעים, זרק לי משפט, ששינה את כל תהליך ההתייחסות, החשיבה ובהמשך גם העבודה שלי עם הלקוחות:

- אתה יודע שבגוף צד שמאל אחראי על הרגש וצד ימין על הלוגיקה?

- לא.

- עכשיו אתה יודע :)

כל הפציעות שלך הן בצד שמאל... אני לא פסיכולוג ואין זה מתפקידי "לחפור" אבל היתי מציע לך "לשאול שאלות" עם עצמך...

...

וזה מה שעשיתי...

היום, אחרי עבודה עצמית והתעניינות בנושא מה מסמל כל חלק בגוף (עפ"י הרפוא הסינית) אני יכול לומר שהדבר הזה עובד יותר טוב מכל טיפול פיזיוטרפי!

כל פעם שיש לי, נניח כאב בכתף שמזכיר דלקת, במקום לרוץ לרופאים, אני שואל את עצמי: "האם לא לקחתי על עצמי יותר מדי דברים?!

משהו שאני לא יכול להתמודד איתו ובכך העמסתי על כתפי יתר על המידה?.."

כתפיים מסמלות אחראיות ו"דברים" שאנו נוסעים עליהם) והתשובה שאני מגיע אליה היא - כן!!

ברגע שאני מגיע לתובנה ולמקור ההחלטה השגויה - כאב כתפיים פשוט נמוג כלא היה...

אומנם זה פחות רומנטי ממה שתואר כאן ויש סיבות של חולשה, עומס יתר, חוסר איזון או התאוששות לקויה וצריך לעשות עוד דברים מעבר להכרה הראשונית אך ללא ההכרה הראשונית אנחנו כנוודים התוהים בערפל...

נכון, שצריכים להיות מוכנים לחפור ולנבור בתוך עצמינו ולא כולם יכולים או בנויים לזה וזה בסדר, רק תדעו שזה קיים וכשתיהיו מוכנים - הכלי זמין עבורכם.

שיהיו לנו חיים נטולי כאבים ומכאובים!

---------------------------------------------------------

כוח רצון

- אבל מה אני יכול לעשות? אין לי ברירה!

- Well, Fuck you then!...

יותר מפעם אחת שמעתי את המשפט הנ"ל ויותר מפעם אחת זו התשובה שבאמת רציתי לתת!

אנשים יקרים, תספיקו לייבב ולקטר - החיים זה עסק של בחירות!

נכון, לפעמים זה יותר מוצלך ולפעמים פחות, לפעמים זה עולה לנו ולפעמים אנחנו מרוויחים אבל זה תמיד - עניין של בחירה!

אז למה כל כך קשה לנו לבחור ועוד יותר קשה לרוץ עם זה?

- כי האחריות עלינו!

אין לנו את מי להאשים מלבד עצמינו, הרי לא ייתכן שאנחנו ניהיה אשמים בכשלון, הרי זה תמיד "הנסיבות" ו"הם" (האנשים מסביב שלא מבינים) שדופקים אותנו!

מהרגע שבחרנו, הפכנו להיות האחראים הבלעדיים לתוצאות והשלחות - וזה משהו שאנחנו ממש לא אוהבים ולבטח לא רוצים לעשות!

אז בפעם הבאה שאתה בוחר "לא לבחור" תזכור, שאי שם, יש מישהו שבוחר "לבחור" והוא חיי את החיים שהיית רוצה לחיות, מרוויח את מה שהיית רוצה להרוויח, נראה כמו שאתה היית מת להראות וגם נשים שלו הן אלה שתמיד רצית אך לא העזת...

"... It’s all choices - every moment of your day contains them and you make your reality, time and success. It’s no coincidence X can do with one arm what Y cannot even do with both.

Genetics? Perhaps. But most importantly - character.

The most important muscle to develop – “Willos Powerus."

Ido Portal

** תודה רבה לעידו על ההשראה לפוסט זה!

!Let the monkey out