ישנם שלושה פרופילים פיזיולוגיים של מתאמנים:
מתחיל – מתאושש מעומס תוך -24-48 שעות.
בינוני – מתאושש מעומס תוך שבוע.
מתקדם – מתאושש מעומס תוך חודש.
*** הכוונה כמובן
לעומסים מקסימאליים (MAX
EFFORT DAYS)
כאשר בין מתחיל לבינוני מפרידות שנתיים של אימונים
(ההתייחסות היא לגיל האימון הספציפי) ובין בינוני למתקדם בין 4 ל- 6 שנים של עבודה
קשה...
זה מסביר למה תוכנית ה- SS של מרק ריפיטו עובדת כך כך נהדר
ואפשר לרוץ איתה שנים טובות לפני שמגיע צורך אמיתי (פיזיולוגי) לתוכניות מורכבות יותר.
*** לכל כלל יש יוצא מן הכלל אך לרוב, זה עובד נהדר.
אבל, כמו שאנחנו יודעים, העולם לא שחור ולבן ויש
שאלה נוספת שצריכים לשאול בתוך הפרופיל הנתון:
- האם אתה "פועל" או "יוצר"?
השאלה בא לזהות את הפרופיל הפסיכולוגי (שמשקף ומשפיע
על הפרופיל העצבי) של המאומן.
פועל – אשתמש בקלישאה, זה "הרוסים הללו"
שבאים ועובדים (מתאמנים) ולא מעניין אותם כלום - גם אם תתפוצץ פצצת אטום, הוא יסיים
את הסט, ירשום במכברת ואז ישרף יחד עם כל השאר...
וברצינות, אלה אנשים שאוהבים שגרה!
הם חייבים לדעת מראש מאיפה ולאן התוכנית הולכת,
הם מתאימים את הלו"ז, אוכל וכו' לתוכנית וכמו שוורים החורשים שדה, יתקדמו לאט
ובנחישות עד לשבוע האחרון.
התכנון שעובד איתם הינו תכנון "ניאנדרטלי",
תכנון גס ופשוט.
יוצר – ההפך הגמור מהפועל. הוא משתעמם מהר
וחייב להכנס בכל הציציות של התוכנית, התנועות, תרגילי עזר שבאים לפתור נק' חלשות
שהוא עצמו עולה עליהן, הוא חייב דינאמיקה שבועית כדי להתקדם ולהזין
את עצמו כל פעם מחדש בהתרגשות שלקראת השבוע הבא.
לתת לו תוכנית חד גוונית (טובה ככל שתיהיה) זה "להרוג"
אותו – מהר מאוד הוא מאבד עניין, נתקע, מפסיק להתקדם ואף עלול להפסיק את האימונים
מחוסר עניין...
התכנון בהתאם, אם כי טריקי, כי חייבים לשמור על
גבולות הפרופיל הפיזיולוגי, אחרת לא תיהיה הסתגלות (או שהיא תיהיה נמוכה) לגירוי
ובהתאם, ההתקדמות תדשדש במקום.
לא פשוטה אך מרתקת עבודתו של מאמן – בגלל זה
אני מאוד אוהב אותה! המון פעמים אני מוצא את עצמי בתפקיד מדען חוקר של נשיונאל
ג'אוגרפיק התר אחרי זנים שונים של בע"ח (אלה מה אנחנו?...) ומנעשה לפענח את
סודם...
-
איך מזהים לאיזה פרופיל המאומן שייך?
-
מבקשים להראות את התוכנית או תוכניות איתן התקדם הכי טוב ולפי
הדינאמיקה אפשר לזהות אם מי יש לנו עסק.
חשוב לציין שבמהלך הותק בשדה הקרב של עולם
משקולות הדברים משתנים ומי שהיה "פזיז" הופך לשור והשוורים דורשים יותר
גיוון כי גם הגוף וגם הנפש לא יכולים להכיל "צבע אפור" של יומן
האימונים.
התקדמות נצחית לכולם!
!Let the
monkey out
הוסף רשומת תגובה