איך לבחור תרגילים לתוכנית החדשה שלך?

שאלת השאלות – מה אני צריך לעשות?

למען האמת, עידן הידע בו אנחנו חיים לא מקל, להפך – מקשה על התשובה כי יש עודף מידע, המון שיטות, כולם מדברים בהגיון והכל חושב...

אם כך, בואו נסנן ונזקק את הדברים החשובים באמת, ונעזר באחד המוחות המבריקים של המאה הקודם, הלוא הוא ראלף וולדו אמרסון.

במאמר נפלא זה, מדבר אמרסון על הדרך בה יש להתיחס לרשימת הקריאה שלך, היות ועולם הספרות משיק לעולם הכושר במגוון העצום שלו, יש טעם בדברי האיש ומה שמתאים לספר – יתאים גם לתרגיל!

אם כך, איך לבחור את התרגילים לתוכנית שלך:  

1.     תבחר את התרגילים שאתה אוהב.

פשטני, בנלי, נדוש... תגידו מה תגידו, אך זו האמת; אם אני אוהב סקווט עם מוט ומתמוגג על כל חזרה, 'שה ככל שתיהי, למה שאני אבחר קטלבל או כל אביזר אחר?..

אני שומע מוחות חריפים עונים לי בתרסיס רעל –

אבל מה עם גיוון?

אתה חזק בסקווט אבל חלש בקטלבל! 

אתה יכול לעשות פיסטול בכלל?

תשובתי: הכול בסדר, טודו בום!

נכון יש מקום לגיוון ופיתוח מיומנויות אבל יש דרך להתיחס לזה (אם אתםרוצים ללמוד איך – בבקשה) אבל גם שם, אני אלך על מה שמיסב לי אושר ויבטיח כי אחזור להתאמן למוחרת!

2.     תיהיה קשוב לרוחות "חדשות" בתעשיה ותעיז דברים חדשים.

     עכשיו זה טריקי – מצד אחד, כל המדיה החברתי מלא בזבל (שיווק עצמי של מאמן והפגנת יכולות זו עבודת קודש, אבל כשממסחרים את זה לשיטות ותרגילים מתקדמים – זה ממש מסריח!) מצד שני יש זהב טהור של דברים ופיתוחים חדשים כמו FRC של דר' אנדרו ספינה.

השתמשו בשיטת בידוד משתנים – כחו תרגיל מקורי אחד, תעשו אותו בהתאם לפרוטוקול המומלץ "ע"י היצרן" ותנהלו מעקב אחר מה? – איך? – על מה? – מתי? – והאם בכלל? עובד.

3.     תבחר תרגילים שהוכיחו את עצמם על גבני ציר הזמן.

     כשאני כותב ציר הזמן, אני מתכוון לציר ארוך מזה שיש ביומן השנתי שלנו, אני מתכוון לציר שהולך מאות אחרוה.

לא משנה כמה דעותינו יכולות להיות חלוקות בנושאים של תורת האימון, תזונה, גישה וכו' – יש דברים שהם קלאסיקה הלא מוטלת בספק הן ביעילות והן במהירות שלה.

מוט, קטלבלס, טבעות, כדורי אטלס, משקוליות עם ידית "שמנה"... אלה הם אביזרים שהיו שם לפנינו וישארו אחרינו; אביזרים שבנו מספר דורות של גיבורים ואנשים חזקים מאוד והוכיחו את עצמם.

"למה לרוץ למשהו חדש כשאתה עדיין לא שולט בישן?"...

4.     אימון הוא מעשה פעיל של יצירה ולא פסיבי של צריכה!

     ישנם אנשים צרכנים, הם כמו חזירים שאוכלים מבלי להרים את הראש למעלה ולשאול האם אני צריך את זה בכלל? האם זה עושה משהו (עבורי)?

אלה הם המתאמנים הפסיבים שניזונים מכתבות בוקר בטלויזיה ומעצות של מאמנים העוסקים ב –PR  עצמי (דבר טוב למאמן אך בקשר רופף ביותר למתאמן) וכתבות במדורי בריאות פופולריים; אנשים "שיודעים" מה טוב עבורם ואיך צריך להתאמן רק משום מה הם ממשיכים להחליף מאמנים ומועדונים כי "זה לא זה"...

לצידם עומדים אנשים פעילים, עוברם כל אימון הוא אקט של יצירה –

איך התרגיל הה מרגיש לי?

מה יקרה אם אני אקח עוד צעד הצידה או אחורה?

מה אם אני אטעה את גבי כך או כך?

אלה הם אנשים שהופכים כל אימון לתרגול והכרת הכלי הנפלא ביותר – גוף האדם; הם לומדים להיות אמנים של גופם ומהם לרוב יוצאת התורה והחידושים שיש להתיחס אליהם!

*** ארנולד שוורצנגר ומרקו קולמבו היו מנסים גרסה חדשה של תרגיל בכל אימון ועושים אותו "עד מוות" ולמחורות היו מסמנים את האזור בגוף שנטפס וכך ממפים את התרגילים לשרירים; זה בעידן של תרום אטלסים אנטומיים למאמנים...

היום "האינצקלופדיה של מפתח גוף" הוא התנך של כל מתאמן מתחיל ובצדק!

האם לדעתכם "שוורצי" היה צרכן של תרגיל או יזם יוצר?..

תהנו מהתוכנית החדשה שלכם ו-

!Let YOUR monkey out