הבוקר שלי מתחיל ב- 05:00 עם כוס קפה טוב ושעת חסד לכתיבה יוצרת,
בדיקת יעדים וחידוד מטרות; אחר כך מגיע תרגול נשימות, אימון בוקר קצר עם הבן שלי
(מה שמטעין אותי ליום שלם של עשיה ותרומה), מקלחת קרה, ארוחת בוקר משותפת לי
ולילדים והליכה לביה"ס - זמן איכות עם הבת שלי, שיחות נפש ותכנון ימי כיף
משותפים J
בשעה 08:00 אני חוזר, מתארגן, מתלבש, שם בושם ו... הולך למטבח -
A.K.A. המשרד שלי - להמשיך
לעבוד על שיעורי הבית ופיתוח תוכנית שיווק עליה אני עובד עם היועץ שלי.
מה מיוחד בכל הסיפור הזה?
הטקס שלפני כניסה למטבח; כדי לייצר הספק ויעילות גבוהה של זמן צריך לכבד
קודם כל את עצמך!
כולנו פועלים לפי טקסים, בין אם חלק מודעים לנו ובין אם לא:
-
כל בוקר
זה טקס - גם אם זה ברדק של לחץ ואטרף של מסימות...
-
כל
פגישה, ליתר דיוק, ההכנה אליה אף היא טקס - של לבוש, חזרה על מסרים, תפילה...
-
כל אימון
הוא טקס – להתלבש, להתחמם, להכנס ל- "זון", לגשת למוט, משקולת, רצועות אימון...
-
ועוד..
עבודה מהבית לא רק שלא שונה, אלה גם מסוכנת בהרבה מכל השאר, כי להבדיל
ממקומות עבודה אחרים (ציבוריים) בבית אני מרגיש כמו בבית כלומר:
·
לבוש איך
שבא לי
·
עושה מה
שבא לי ומתי שבא לי
·
אוכל מה
שבא לי ומתי שבא
·
עובד איך
שבא לי ומתי שבא לי
אחר כך אני גם מתפלא למה אני לא מספיק / אין לי זמן לעשות את מה
שתכננתי...
איך אני יודע?
כי, כמו כל נושא שאני כותב עליו, אני כותב עליו מתוך נסיון ולקחים
אישיים אשר הפקדתי מזה! ניסתי סוג זה של "חופש וחסכון", עלה לי
ביוקר - בזמן (הנכנס הכי יקר שיש) להשיג דברים ולהגשים חלומות!
הפנמתי היטב את המשפט של א. איינשטיין: "אל תצפה לתוצאות שונות
אם אתה מתעקש על אותה הדרך" ושיניתי את דרכי; מאז אני מגיע למטבח שלי כמו
שמנכ"ל _______ מגיע למשרד שלו בקומה ____ בבינייני יוקרה _______ ועובד
להפליא מהר, מסודר ויעיל עם לוחות זמנים ורשימת מטלות שיש להספיק לאותו היום!
אבל בינינו, הסוד הוא לא בלבוש, בדיוק כמו שהתקדמות באימונים לא תלויה
באביזר או התובנות שלוקחים מרחבת האימון לחיים לא תלויים בסוג האימון / מועדון /
מאמן.
הסוד (הגדול) הוא בהתיחסות שלנו כלפי עצמינו! אם אנחנו מעריכים ומכבדים
את מי שאנחנו ומה שאנחנו עושים, אנחנו ננהג כך גם אם אף אחד לא מסתכל "ואני
יכול לעשות כל מה שבזיין שלי כי אין מי שיגיד לי!" לא, אני הוא זה שמסתכל על
עצמי ואני הוא המבקר הכי חריף והמראה הכי כנה של עצמי, לכן אני בוחר לכבד את עצמי,
את העשיה (במקרה זה, הכתיבה) שלי ואת הקהילה שלי - לאנרגיה יש כוח לעבור מבעד
למילים ומגיע לכם, אנשים יקרים, אנרגיה טהורה של כוונה ועשיה ולא מוסר כפול של
"סאחבק" היושב בבית בתחתונים ומספר על חשיבות של קוד הלבוש...
אז בפעם הבאה שאתם באים לעבוד מהבית, תעשו את הדבר הבא -
תתלבשו, כאילו אתם הולכים לפגוש את האדם אותו אתם מעריכים, שמהווה
עבורכם השראה ומודל לחיקוי, תרגישו את החשיבות של האירוע ועל האנרגיות האלו, כמו
גולש גלים, תסתערו על העבודה שיש לעשות!
מה יש לכם להפסיד, ממילא אף אחד לא מסתכל עליכם, מקסימום תצליחו!
תספרו לי אחר כך, איך היה לכם והאם היה הבדל באיכות העבודה שנעשת
וההספק שלה.
תמשיכו להתקדם, להגשים ולהשתפר!
שלכם,
מיכאל סון
!Let YOUR monkey out
הוסף רשומת תגובה