עמדת הקורבן היא פחות דראסטית ממה שנדמה לנו וזה מה שהופך אתה לכל כך מסוכנת!
דברים גדולים שקלים לזיהוי גם קלים להתיחסת וטיפול, אבל דברים קטנים – הם כמו גרגיר חול קטן בנעל, האור קרוע ומדמם בזמן שאנחנו בטוחים שהנעל לא מתאימה...
קורבן לא באמת חיי
חיים שלמים יכולים לעבור מבלי שנבין את זה
מערכות יחסים, הזדמנויות עסקיות, חיי חברה - הכל תלוי ומשתקף דרך עמדה זו.
כל התגובות ופעולות שלנו נובעות דרך עמדה זו ונחשו מה, גם תגובות ופעולות שאנחנו מקבלים חזרה - תלויית בה. דבר, המאמת באופן שקרי את העמדה ומעמיק אותה עוד יותר.
ברוכים הבאים למעגל השאול.
החיים הופכים למשחק הגנה, ויצירת סיבות מוצדקות וטיעונים "כבדים" ומכובדים מאוד המסבירים (לנו בעיקר) את המצב שלנו.
רק שאחרים מתקדמים בינתיים וזה כואב...
קורבן תמיד תלוי
כשאנחנו בעמדת הקורבן, אנחנו תמיד תלויים באנשים וגורמים אחרים
במזג אוויר – כדי להתחיל להתאמן
בבן זוג חדש – שיוהב אותי כדי שאני אוהב אותו בחזרה
במאמן – שיגיד לי מה לעשות
במנהל – שיאריך את המאמץ שלי ויוכיר אותי ואני אקבל מוטיבציה לעבוד ולהצליח
בחברים – שיזמינו אותי
קורבן תמיד ממתין
ממתין להזדמנות, לאדם, לשיחת טלפון, לראש ממשלה הבא, לבן זוג ראוי, לכוכבים שיהיו בעדו, לתחזית אסטרולוגית, לילדים שיגדלו, למנהל שיתחלף וכו'..
וגם אם המנהל מתחלף, הילדים גדלים, תחזית אסטרולוגית אופטימית – זה עדיין לא "זה" ו... ממשיכים להמתין...
עד שמתעוררים ומבינים שהחיים עברו ויחד איתם כל ההזדמנויות הנפלאות... לחיות, להעיז ולהגשים את עצמי!
ואז נופל האסימון והקורבן מבין, לעיתים מאוחר מדי, שמה שהוא פספס, מה שתמיד היה שם, מתחת לאף שלו, גלוי לעין היה הדבר הכל כך טרוויאלי אבל הכל כך נכון -
הכל היה קשור רק בו והכל היה בידיו!
חלק א': לעבור למצב פעולה
אני תמיד אחראי!
זה השינוי היחיד שקורבן צריך לעשות בראיה שלו את העולם כדי להפוך את היוצרות!
אחריות = החלטה = פעולה = תוצאה = מסקנה = פעולה חדשה (על סמך מסקנה) = התקדמות = מוטיבציה = הגשמה
כל עוד האחריות אצלי "מישהו" אני אהיה במצב של תגובה, המתנה וחוסר פעולה!
אם האחריות אצל המנהל שלי – אני תמיד יהיה בהמתנה ובמגננה כלומר, אני תמיד יהיה קורבן...
אם האחריות למערכת היחסים אצל בן/בת הזוג שלי – אין לי כוח, זה לא תלוי בי, אני קורבן כי דברים קורים לי...
אם אני ממתין לשותפים, ליועץ, למאמן שיגיד לי, יפעיל אותי, יעור לי – מישהו אחר יקים את העסק עליו חשבתי, יראה כמו שתמיד רציתי ויגשים את כל מה שתמיד חלמתי...
חלק ב': לשאול את השאלות הנכונות
- מה הן הפעולות שאני יכול לעשות היום כדי _________?
הכוח עובר אלי וכאשר הכוח אצלי הכל ניהיה הרבה יותר קל; כשאני מקבל אחריות ומתחיל לפעול, אני לא צריך את הצד השני כי אני לא אחראי עליו!
כשמתחילים לפעל, דבר נפלא קורה – הצד השני נאלץ להגיב לפעולות שלי וככל שאני פועל יותר, כך הצד השני צריך להגיב יותר, בין אם לחיוב ולשלילה (שניהם בסדר) מפה מתחילה תקשורת, בהירות ויותר מידע לקבלת החלטות טובות יותר ופעולות מדוייקות יותר.
- מה אני יכול לעשות, כדי ש _________ יהיה קל יותר ואני אהנה לעשות אותו?
לכולנו יש דברים שאנחנו חייבים לעשות ומה לעשות, לא תמיד נהנים מזה.
ברגע שאני מתחיל לחפש פתרונות המוח חייב להמציא אותן כי המוח מציית לפקודות שאני נותן – ואם הפקודה היא למצוא דרך נוספת לעשות דבר מסויים (חשיבה יצירתית 101) אזי למוח לא תיהיה ברירה אלה לחפש פתרונות.
לדוגמה:
- מה אני צריך לעשות, כדי לבנות תוכניות אימון ללקוחות שלי יהיה קל ואני אהנה מזה?
- לסגור יום בשבוע בבית קפה עם ארוחת בוקר ולהקדיש חצי יום לטיפול בנושא – שילוב של יום פינוק עם עבודה
- לבנות עמדת מחשב במועדון שאני עובד ולעדכן את התוכנית מייד תוך כדי אימון – יעול זמן עבודה
- להכין מראש פול תוכניות לפי אחוזים, להדפיס תבנית מוכנה ורק לעדכן את האחוזים בהתאם למשקלים – השקעה לטטוח ארוך
- לסווג את הלקוחות שלי לפי רמה / סוג אימון / מטרה / וכו' ולבנות תוכנית אחת פר קבוצה – ליעל את התהליך
ואלה רק פתרונות בשלוף בזמן שאני יושב בקניון מתמלא באנשים ולוגם קפה שחור...
תזהו את המקומות בחיים שלכם, בהם אתם סגלתם את עמדת הקורבן
- תבהרו עם עצמיכם – מה אני מרוויח מלהיות במצב הזה?
- קבלו אחריות על המצב – בלי דרמה, בלי רגשות אשם – פשוט תחליט שעד היום היה מה שהיה ומהיום יהיה שונה
- תשאלו את עצמיכם: מה הן הפעולות שאתם יכולים לעשות היום (כדי לקחת אחריות) ואיך אתם יכולים להנות מהתהליך
- תרשמו את הפעולות שעולות לכם
- תבחרו אחת
- צאו למסע! השביל כבר יתגלה מעצמו...
שלכם,
מיכאל
הוסף רשומת תגובה